ניסיתי לחשוב מדוע נקבע במסכת אבות הכלל הידוע: "סייג לחכמה שתיקה".

נכון שלאור שטף המידע הלא ממש חיוני שאנחנו סורקים בכל יום המלא לעיתים רבות במלל שאין דרך אחרת להגדירו מאשר "שפת ביבים"- (ואין פה כל רמיזה חלילה דווקא לדבריו של ראש ממשלתנו למען הסר ספק שכן ידוע ששמו הוא בנימין וכל אלה הקוראים לו ביבי- כאילו היו עמו בסיירת, מנסים בעיני בעיקר להוזיל את שמו ולהנמיך את חשיבות תפקידו)- נדמה שיש רבים בציבור שבשמחה היו מפתחים כפתור השתק כמו במכשירים טכנולוגיים מתקדמים גם לבני אדם ומלמדים אותם שלפעמים אפשר להיחשב כאדם חכם- גם אם לא מוציאים מילה, או במקרה של אלה היורדים לרמה נמוכה- מוציאים לשון.

אחרי עיון בפירוש רבנו עובדיה מברטנורא על המשנה הובהר כי השתיקה אינה בדברי תורה- שעליהם הרי נאמר והגית בו יומם ולילה, וגם לא על הימנעות מלשון- הרע רכילות וקללה שהרי זו מצווה מהתורה- כי אם לפי לשון המפרש: "הא אינו מדבר אלא בשתיקה"-שזה כשלעצמו משפט גאוני-"מדברי הרשות שבין אדם לחברו שיש לו לאדם למעט הדיבור בהם כל מה שאפשר. ועליהם אמר שלמה: גם אוויל מחריש- חכם יחשב (משלי י"ז).

דיבור בזמן

עכשיו הכל ברור? השתיקה יפה לדברי הרשות. וכידוע הרשות נתונה והכל צפוי וברגע שניתנה רשות לאדם לדבר- בדרך כלל קשה לו להפסיק(ואני כמובן מדבר מניסיון) ולכן בכל דיבור שהוא בגדר רשות ולא חובה- חובה עלינו למעט ואפילו לעדיף להרבות בשתיקה. כי כפי שהוסבר לעיל- אפילו אדם לא הכי מבריק שחזותו החיצונית נראית שבקושי גמר בגרות בגמרא חמש יחידות- כל זמן שהוא שותק- הוא נחשב לאדם הכי חכם בחדר. זה כמובן עד שהוא קם ושואל את המארח אם יש לו במקרה ספר שמואל ג'.  ואין הכוונה חלילה ללעוג לאלה שלא למדו או גם כשיכלו ללמוד לא רצו- אלא להדגיש שיש מצבים בחיים שאין דבר עדיף לחכם- מלשתוק.

אך מה לעשות שיש כאלה שלא הבינו את משמעות דברי רבי עקיבא במשנה- שכידוע במשך שנים רבות שתק כרועה צאן ואחר- כך כתלמיד ששותה בצמא את דברי רבותיו עד שנעשה לרב גדול ועצום בישראל- שמשמעות סייג לחכמה שתיקה ולא ההפך(שתיקה סייג לחכמה) הינה שהדרך היחידה לגדר ולתחום את החכמה- היא השתיקה- כי רק כך אפשר להבין טוב יותר את המתרחש סביב- ובעיקר לדעת לסנן את מה שלא צריך להכניס אל הנפש פנימה.

יפה שתיקה לשקיעה

אז מה עם כל העולם מדבר עלינו מאחורי הגב ולא בדיוק גומר עלינו את ההלל בכל יום (ויש כאלה שלצערנו מעדיפים להלל דווקא את אלה שמנסים לגמור אותנו), ומה זה חשוב עם ההוא אמר והזה אמר גם-כן  ושניהם אומרים שאנחנו לא בסדר. מה זה חשוב מה הם אומרים?

אז זהו- שהקול חשוב. ונחשב. ומחשיב אחרים יותר ופחות. ואם יש עוד כאלה שחכמים מספיק כדאי להבין שלא על כל קול אנחנו מוכרחים להשיב מלחמה שערה אלא לפעמים הדרך הטובה ביותר היא פשוט לחייך בשלווה להתחזק באמונה ולשתוק- או כפי שהיטיב לנסח זאת החכם באדם: "חושך אמריו יודע דעת… אוטם שפתיו נבון (משלי יז, כז-כח)